כל אדם זכאי לחינוך. החינוך יינתן חינם, לפחות בשלבים הראשוניים והיסודיים. החינוך בשלב הראשון הוא חובה. החינוך הטכני והמקצועי יהיה מצוי לכל, והחינוך הגבוה יהיה פתוח לכל במידה שווה ועל יסוד הכשרון. החינוך יכוון לפיתוחה המלא של האישיות... (סעיף כו)
בשורת פסקי דין של בית המשפט העליון בישראל נאמר כי:
"הזכות לחינוך חיונית לפיתוח אישיותם של כל ילד, ילד, נערה ונערה, למימושם העצמי ולמיצוי כשרונותיהם ויכולותם (...). מימוש זכות החינוך היא הגישה שלהם אל ההשתלבות בחברה כאנשים אוטונומיים, היכולים לבחור את דרכיהם מבין אפשרויות שונות הפתוחות בפניהם". (מתוך: כבוד האדם, הזכות החוקתית ובנותיה / אהרון ברק, עמ' 813)
הזכות לחינוך נתונה לכל אדם – לבגיר ולקטין והיא אינה מותנית בשהות כדין במדינה. זוהי זכות שניתנת לאדם מרשויות השלטון ואינה זכות של פרט כנגד פרט, בנוסף – היא אינה מותנית ביכולתה הכלכלית והתקציבית של המדינה.
הסטנדרט המינימלי כולל חינוך יסודי ותיכוני שתכליתם הקניית תכנים וידע שיש בהם כדי לסייע לאדם לממש עצמו, כגון: קרוא וכתוב, ידיעת שפות, מתמטיקה ומדעים ואמנויות, וכן תכנים הקשורים למדינה שבה האדם חי – הרקע ההיסטורי, המבנה המשטרי, הפילוסופיה שמכתיבה את המדיניות. בדמוקרטיה אלו תכנים הכרחיים לצורך מימוש הזכות להצביע ולחופש ביטוי;